החוק קובע כי לא כל עניין ניתן להכרעה בהליך בוררות. כך למשל, על פי החוק אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם, כגון דיירות מוגנת, מעמדו של אדם כעובד, ענייני מעמד אישי הקובעים את מעמדו החוקי של האדם - נשוי או גרוש, ענייני אבהות, משמורת קטינים, פירוק חברה ופירוק שותפות, ונושאים נוספים.
בורר גם אינו רשאי לפסוק בעניין סמכותו. כלומר, אם מי הצדדים טוען כי בעניין כזה או אחר הבורר אינו מוסמך לפסוק, על הבורר או על הצדדים לפנות לבית המשפט כדי שהחליט בשאלת היקף סמכותו של הבורר.